בני קהילת "העבריים" בדימונה רואים את עצמם כצאצאי שבט יהודה, שיצאו לגלות אחרי חורבן בית-המקדש הראשון.
המשפחות הראשונות הגיעו לדימונה ב-1967. משרד הפנים הכיר בהם כיהודים שחורי-עור ומכוח חוק השבות הוענקו להם תעודות עולה, אזרחות מיידית וזכאות לדיור ציבורי. הם קיבלו דירות בשכונת הנצחון" בדימונה.
בעקבות הראשונים עלו עשרות משפחות נוספות, אך אלה כבר לא הוכרו כיהודים ונאלצו להיכנס לישראל כתיירים. בשל כך לא ניתנה להם זכאות לדיור וכולם הצטופפו בדירות שניתנו לקודמיהם. באותן דירות הקימו חברי הקהילה בית-ספר מאולתר, שכיתותיו רב-גיליות והמורים והמורות, אף הם מתוך הקהילה, חסרי הכשרה פורמלית לעסוק בהוראה.
ב-1981 הגיע לדימונה הרב מאיר כהנא לפתיחת סניף של תנועת "כך" בעיר. במסגרת נאומו יצא הרב כהנא בהתקפה גזענית חריפה נגד אנשי הקהילה והגדיר אותם כ"נגע צרעת שצריך לסלקו מיד".
בתחילת שנות ה-90 הורשו ה"עבריים" לשפץ לעצמם בתים הרוסים ומוזנחים, ששימשו בעבר כמרכז קליטה. כך הוקם "כפר השלום".
בינואר 1994 נחנך עבור קהילת העבריים בית-הספר "אחווה", בסיוע תקציב משגרירות ארה"ב בישראל ובפיקוח משרד החינוך והתרבות. בבית הספר לומדים ילדים מגיל הגן ועד י"ב. המורים מוסמכים, אך רובם אינם מתוך הקהילה וחלקם עולים חדשים מחבר-העמים. החופשות והדרישות הלימודיות זהות לאלו שבחינוך הממלכתי, בתוספת תכנים ייחודיים לקהילה.
התחום שבו בולטים חברי הקהילה יותר מכל הוא המוסיקה. הילדים מופיעים בטלוויזיה בתוכניות המוקדשות לילדים מוסיקליים, הצעירים הגיעו כבר לאירוויזיון עם להקת "עדן" ואילו המבוגרים מופיעים בישראל ובעולם כולו ב"שירי נשמה" ומעבדים לסגנון המוסיקלי הזה גם להיטים עבריים מוכרים.
כל ילד בקהילה לומד לנגן (לרוב בגיטרה) מגיל שנתיים-שלוש!
ב-1995 זכו חברי הקהילה לביקורו של הזמר סטיבי וונדר, שירד לדימונה כדי לפגוש פנים אל פנים אחת מחברות הקהילה, שהופיעה עמו בעבר.
הזמר אהרון (רוני) בן ישראל, מאנשי הקהילה, היה הקורבן הדימונאי הראשון (והיחיד) של "אינתיפאדת אל אקצה". הוא נורה למוות במהלך פיגוע באולם האירועים "ארמון דוד" בחדרה, בינואר 2002, בעת שהופיע על הבמה במסיבת בר-מצווה.
בהתאם למנהגי הקהילה עשויים בגדיו ונעליו עשויים מכותנה ופשתן בלבד, כלומר מהצומח, ואין בהם כל רכיב מן החי. ה"עבריים" מקפידים על אורח חיים טבעוני, לא רק לגבי מזון, אלא גם לגבי לבוש, כלים ואביזרים. אפילו תינוקות שנגמלו מחלב-אמם מקבלים מזונות מן הצומח בלבד.
בשנת 2003 העניק שר הפנים דאז, אברהם פורז, לאנשי קהילת העבריים אזרחות ישראלית מלאה ותעודות זהות כחולות. בשנת היובל לדימונה גויסו לראשונה צעירי הקהילה לצה"ל, אלא שצה"ל אינו ערוך לספק ארוחות שאינן כוללות כלל בשר, עופות, דגים, ביצים, חלב ומוצרי חלב. הפתרון שנמצא הוא, כי החיילים ה"עבריים" לא יאכלו בחדר האוכל הצבאי, אלא יקבלו סכום-כסף לכלכלתם הטבעונית.
מנהג נוסף של קהילת ה"עבריים" שמדינת ישראל מתקשה להשלים עמו הוא ריבוי נשים. גם נשיא הקהילה הביא לעולם צאצאים מנשים לא מעטות, אבל נראה שהוא מקפיד לא להיות נשוי ליותר מ-4 נשים בו בזמן. על פי מנהגי הקהילה מותר לגבר להיות נשוי ל-7 נשים בעת ובעונה אחת, אך המציאות מכתיבה 4 נשים כמספר מכסימלי, כי אחרת לא תהיינה מספיק כלות לרווקים הצעירים שהגיעו לפרקם.